רש"י על נזיר י״ב א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נזיר י״ב א:א׳
1 ״צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה״ סְתָם — אָסוּר בְּכׇל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וְכֵיוָן דְּלָא פָּרֵישׁ לֵיהּ, הָא לָא יָדַע הֵי נִיהוּ קַדֵּישׁ לֵיהּ.
פירוש רש"י על נזיר י״ב א:א׳
1 צא וקדש לי אשה סתם - שלא פירש לו באיזו עיר ואיזו אשה:
2 חזקה שליח עושה שליחותו - והלך וקידש לו אשה וכיון שלא פירש לו הי מינייהו קדיש ליה ולא ידע איזו קידש לו ואי הדר אותו האיש ונסיב איתתא דלמא זו היא אמה או בתה או אחותה של אותה האשה שקידש לו שלוחו והן כולן אסורות לו כדאמר התם קדושין דף עו המקדש את אשה אוסר עליו שבע עריות: